עמוד ענן

עקבותיהם של הטילים חרצו שבילים לבנים בשמיים הכחולים של חודש כסלו. בחודש זה נהגו גם אבותינו ואמהותינו לתצפת אלעל לשמיים ולהתפלל ״למושיב הרוח ומוריד הגשם ״. מה היינו אומרים להם לו היו יורדים לרגע לאדמה רוגשת זו? האם אנו מסוגלים לנהוג באחריות ולתת דו״ח למי שפוקח עלינו מלמעלה? האם במעשינו האימפולסיביים, יהיו יזומים ככל שיהיו, אנו מבינים שאנו כותבים את ההיסטוריה של ילדינו ולא רק את אלו של דפי החדשות?

מה יהיה עלינו? האם אנחנו מפנימים שאיבוד התמימות פירושו אימוץ האלימות?

 
 
20121125-205554.jpgשבילים של טילים בשמיים. שמש בין עננים. יום שני, 19 לנובמבר 12. תמונה מהסלולרי

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s