הבדלה-פוסט-סמינריון

מוריץ אופנהיים
מוריץ אופנהיים: "הבדלה בחוג המשפחה", 1866, (עמוד 97)

אפשרות להתחיל פוסט-סמינר על: " א ו פ נ ה   י ש ר א ל י ת " או " א ו פ נ ת   י ש ר א ל ". אפשרות אחרת להתחיל על: "ג י ב ו ר י ם  –  גברים בדרך לאבדון"

המקור (בה"א הידיעה) לתרבות ישראלית הוא ספר תורה ("הספר" כמו שקראו לו במשך דורות – לחג שמחת תורה למשל קראו "יום הספר" או "חג הספר"). אפשר לזהות אופנת ישראל וקוד לבוש בבגדי הכהן הגדול. הכוהנים הישראלים היו צריכים להבדיל עצמם מהשאמאנים של עמי כנען ("פיניקי" ביוונית). תיאור הלבוש של הכהן הגדול מתחיל למשל כאן:

"

סדר העבודה
כשבית המקדש עמד על מכונו, מצא העם עניין רב בסדר העבודה של הכהן הגדול ביום הכיפורים בבית המקדש. קהל רב, מיקירי ירושלים ומכל הארץ, היו באים אל בית המקדש, לעזרה, לראות בעבודת הכהן הגדול. הכהן היה בא לבוש בגדי עצמו. בבית המקדש, כשעשה את חלקי העבודה לפני כל העם, בעזרה, היה לובש את בגדי הזהב שלו: חושן ואפוד, המצנפת, ציץ הזהב [וכו']. כשהיה צריך להיכנס אל בית קודשי הקודשים – היום היחיד בשנה והאיש היחיד בעולם שנכנס לשם – היה פושט את בגדי הזהב, טובל, מקדש ידיו ורגליו (רוחצם בכיור המיוחד) ולובש בגדי בּוּץ לבנים. יצא משם – החליף שוב את בגדיו לבגדי הזהב. חמש פעמים היה טובל באותו יום ועשר פעמים היה מקדש ידיו ורגליו. ארבע פעמים היה נכנס באותו יום אל בית קודשי הקודשים בחרדת קודש והעם היה מלוהו ברטט בעיניו. עשר פעמים היה עומד בתפילה לעיני כל העם מתודה על פשעיו ומבקש כפרה עבורו ועבור כל בית ישראל. "והכוהנים והעם העומדים בעזרה, כשהיו שומעים את השם הנכבד והנורא מפורש יוצא מפי הכהן הגדול בקדושה ובטהרה, היו כורעים ומשתחווים ומודים ונופלים על פניהם ואומרים: 'ברוך שם כבוד מלכותו לעולם ועד!'" (מסכת יומא, פרק ו').

כשנגמר סדר העבודה, לאחר הקטורת, הזאת הדם, הקרבת השעיר האחד לד' ושילוח השעיר השני לעזאזל, הקריאה בתורה ועוד, היה עושה הכהן הגדול יום טוב לכל אוהביו "כי נכנס בשלום לבית קודשי הקודשים ויצא בשלום משם בלי פגע." והכהן הגדול היה עומד, בצאתו מבית קודש הקודשים בשלום, בלי פגע, ומתפלל עבור כל עם ישראל (לפי סדר אלף-בית):
" יהי רצון מלפניך ד' אלוהינו ואלוהי אבותינו, שתהא השנה הזאת, הבאה עלינו ועל כל עמך בית ישראל, שנת אוצרך הטוב תפתח לנו, שנת אוסם, שנת ברכה, שנת גזרות טובות מלפניך, שנת דגן תירוש ויצהר, שנת הרווחה והצלחה וקיימים, שנת וִעוּד בית מקדשך, שנת זול, שנת חיים טובים מלפניך, שנה טלולה וגשומה אם (ולא) שחונה, שנת ימתיקו מְגָדְים את תנובתם, שנת כפרה על כל עוונותינו, שנת לחמינו ומימינו תברך, שנת משא ומתן, שנת נבוא לבית מקדשנו, שנת שובע, שנת עונג, שנת פרי בטננו ופרי אדמתנו תברך, שנת צאתנו ובואנו תברך, שנת קהלנו תושיע, שנת רחמיך יִכָּמְרוּ עלינו, שנת שלום ושלוה, שנה שתוליכנו קוממיות לארצנו, שנה שלא תפיל אִשה את פרי בטנה, שנה שתעלנו שמחים לארצנו, שנה שלא יצטרכו עמך בית ישראל זה לזה ולא לעם אחר, בתתך ברכה במעשה ידיהם."
(מתוך מחזור התפִלה, נוסח אשכנז)
"

מקור:

[1] לוינסקי, יום-טוב, אלה מועדי ישראל, 1982, עמוד 67: יום-הכיפורים;

[2] תלמוד בבלי (ווילנא), מסכת יומא: פרק שלישי, ל'-ל"ב;

[1] Debord, Guy (1995), "The Commodity as Spectacle", in The Society of The Spectacle, New York: Zone Books;

[2] Klemperer, Victor (2000), The Language of The Third Reich, English trans. by Martin Brandy, New York: Contnuum;

[3] Sontag, Susan, Ed. (1982), "The Imagination of The Sign", in A Barthes Reader, London: Vintage Books;

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s