מארכס אנד ספנסר

אריה

"מי מכנה שני מונולוגים – שיחה?" שאל גיתה. לפעמים זה מה ששאלתי את עצמי, כשקראתי את בריאן מגי. הספר כתוב בצורה של שיחות, 21 פילוסופים שנחשבים גדולי הדורות מתומצתים כל אחד מהם בשיחה שבין מגי הכותב, לבין מורה-אורח הנחשב לבקיא בתורתו של הפילוסוף המדובר.

הסגנון מעניין בפני עצמו וכדאי לפתח אותו; כביכול קריאה מתוך שיחה ספונטאנית. אבל דרך הדיאלוג לא עולים הרהורים ספונטניים ולא ממש נבנים בניינים חדשים. לפעמים זה טוב כשבאמת מאבדים את הדרך, להיצמד למי שנשמע יותר בהיר, חבל רק שמגי, כל-כך רוצה להיות כזה, עד שהוא נראה לפעמים שקוף. אני העדפתי לחבר לי משמעות מהמילים הרב-כיווניות של הפילוסוף האורח, בדרך-כלל.

מארקס, אחד הפילוסופים המשפיעים ביותר במאה הקודמת, אולי אפילו יותר מהמורה הרוחני שלו, הגל, מוזכר מיד אחרי זה הראשון, כבדרך-אגב. לומר על מארקס אך ורק ש"העמיד את הגל על ראשו"? באשר לספר בכללותו אני ממליץ, השטחיות שבתמצות מקובלת הגם שזה מה שעושה את החשק להרחיב את הקאנבס..אפשר גם לדלג למועדף שלכם – שלי היה שופנהאור, הרומנטיקן הפסימיסט.

באשר למארקס אני מציע לחזור לשלמה אבינרי[1]: במיוחד מכיוון שמארקס יהיה יותר ויותר אקטואלי ככל שיתרחב הקפיטליזם בחברתנו ולא צריך עוד לאהוב אדום או את צ'ה כדי להעריך אותו. מארקס היה פילוסוף חברתי, אומנם ביקורתי מאוד ואוטופי מידי, אבל אולי זה מה שמשאיר אותו אקטואלי בכל אקדמיה של החיים.

את מארקס צריך ללמד לא בשם ההיסטוריה – כי היא השאירה ממנו רק טעם חמוץ (וגם מהגל, מִזֵכר זה דווקא כדאי לנו להתנער ומהר, אבל לא לשכוח) – אלא בשם המעורבות החברתית, שנעשית לחטיף הכרחי ככל שאנו הולכים ומתבודדים מעצמנו.



[1] אבינרי, שלמה, משנתו החברתית והמדינית של קארל מארכס, 1967, הוצאת הקיבוץ המאוחד

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s