אפקט ה-WOW והאפטר-שוק: לה שאפל בתל אביב

מבול בחום יולי-אוגוסט

הרבה צעירים עוברים בשערי מוזיאון תל-אביב השבוע: צלם הכוכבים הארוטי דיוויד לה-שאפל מציג לראשונה בארץ הקודש. המוזיאון התכונן היטב לתקופת החופש הגדול והכין דוכן מיוחד לילדים, שבו מתקיימת סדנה להעתקת ציורים: כל מה שצריך הזאטוט שלך לעשות זה לחפש את המדבקה המופיעה לצד יצירת האמנות המפורסמת ולהתחיל במלאכת ההונאה. בינתיים יכולה אימא-פאבלובה, משוחררת מהשמרטפות הנצחית לפחות לשעה קלה, להתרשם מכמות הציצים והבולבולים המופיעים בחדר של לה-שאפל. אבא-פאבלובה יכול גם הוא לזכות לכמה דקות של שקט ולהצטלם עם מיטב הפאר של מכוניות העבר, הענתיקות והממורקות (לכל מי שתערוכת אוטו מוטור השאירה אותו עם טעם לעוד, בריח נפתלין של מוזיאון) במפלס הכניסה של המוזיאון. אנחנו ניגשנו מיד לשפשף עיניים וניסינו לספור כמה ציצים וכמה בולבולים בגודל טבעי רואים אצל הדוד דיוויד. מי שהיה בן טיפוחיו של אנדי וורהול, "הישו" של תרבות הפופ האמריקאית בעידן הפוסט הלא-מוגדר, גדל והתפתח בזכות עצמו: במחווה לוורהול ולביצה המקומית שלנו, מציג לה-שאפל כמה עבודות גזירה בצבעיו שלו, של שטרות כסף אמריקאיים וישראליים המורכבים ממצע קרטון זול. לצד השטרות, אולי "הפואנטה" של התערוכה: מספריים ענקיות המנסות לחתוך צינור אינפוזיה, המחובר לורידיו של "ג'אנקי" כחוש נוטה למות. האם זה פרצופה האמיתי של תרבות הצריכה והזוהר האמריקאית?

לכל מי שבא לבקר אצל לה-שאפל, אני ממליץ לסור היישר לחדר הוידיאו בתערוכה, לתפוס מקום טוב באמצע (אנחנו פשוט התיישבנו על הרצפה) ולצפות ב"מייק-אוף" של יצירותיו המוצגות. השיא כאן: קורטני לאב מסניפה על הסט ומתווכחת עם לה-שאפל על איך ומה לעשות. ה-תמונה של התערוכה המוצגת בכניסה היא תמונת "הפייטה" של קורטני לאב את קורט קוביין ("הפייטה" היא מעמד הורדת ישו מהצלב: התנוחה האיקונוגראפית המפורסמת שהציגה גם ורדי כהנא, כשצילמה את נורית ואביב גפן). האם סימני הדם של ישו הרוקיסט הם בעצם סימני הזרקות?

מוזיאונים אוהבים נושאים דתיים באמנויות המוצגות אצלם (האם זה הצו ההיסטורי המעיק עליהם?) אולי גם זה היה מקור המשיכה של האוצרת, נילי גורן, כשהפיקה תערוכה יפה שכזאת. למרות שאחרים לא הסכימו איתי, אני עדיין חושב שהתערוכה של לה שאפל במוזיאון תל אביב היא קונסרבטיבית מידי ליצירותיו בספרו: "גן עדן לגיהינום". לה שאפל מציג בספר: הומו ארוטיקה, סאדו מזוכיזם, בולמוס אכילה, שפיך, ויברטורים, אלימות רחוב וכמובן את כל מעשי התיעוב והאימה הפעם בלוס אנג'לס מציגים מיטב הפבלובות ההוליוודיות שאינם מופיעים בתערוכה.

סדרת התמונות של ישו באפיזודות שונות היא סדרה מיותרת בתערוכה מפני שהיא לא מתקשרת עם קהל ישראלי כפי שהתמונות האחרות בסימן "המבול" עושות.

בכל תמונותיו של לה-שאפל מתקיים כרונוטופ (שם מאפיין המלכד זמן ומרחב) "הלידה": המים מטהרים את השחיתות וההרס העצמי שהמיתו על עצמם הכוכבים מזוגגי העיניים שבתמונותיו.

מבחינת אפקט ה-WOW התערוכה מקבלת את הציון 5 מתוך 5. התמונות מדהימות. גדולות מהחיים ומהצופה. מבחינת אפקט האפטר-שוק הסדרה של הפורטרטים בתוך המים היא הדבר הכי טוב שראיתי לאחרונה בצבע. למי שאמיץ מספיק להכניס ממיטב השחיתות ההוליוודית לבית, אני ממליץ לקנות את הספר (320 ₪ בסטימצקי. החל מהשבוע הבא גם בחנות המוזיאון, המחיר לא ידוע).

שיח גלריה על התערוכה יתקיים מחר, ה- 28.7 בשעה 11:30.

כניסה למוזיאון: 42 ₪ | 37 ₪ (סטודנט) | 16 ₪ לשעת חנייה בחניון המוזיאון.